נוהל העבודה של 'הוועדה לחלוקת כספים שנפסקו כסעד לפי חוק תובענות ייצוגיות' הוא מורכב. לפני מספר חודשים פורסם נוהל הועדה, הכולל שמונה שלבים, מפתיחת תיק ועד ביצוע התשלומים לזוכים. לכאורה נראה הנוהל קל ונוח, אך במציאות, הוא מסובך יותר: "כדי להסביר את התהליך לבחירת החלטות אצטרך שעה וחצי" אומר יעקב שינמן, שופט בדימוס ויו"ר הועדה, במענה לשאלותיה של מיכל מנהיימר, מנכ"לית איגוד העמותות בישראל.
עמותות רבות ניגשות למכרזים אותם מפרסמת ועדת תובענות. ההגשה פתוחה לכולם, אך קרוב לתשעים אחוז מההגשות – נפסלות. העמותות הניגשות משקיעות זמן רב, כוח אדם ומשאבים בכל הגשה: אנשי צוות יושבים על בניית תוכנית עבודה, משקיעים זמן בהשגת אישורים ומסמכים טכניים, ומקיימים סבבים עם ספקים על מנת לספק את כל הנדרש להצעות מחיר מפורטות.
שלא כמו בתמיכות ממשלתיות, שנלמדות וחוזרות על עצמן לאורך שנים, ואשר במקרה של פסילה – אפשר לדעת מהו הגורם, וללמוד לפעם הבאה – המכרזים של ועדת תובענות הם תמיכה חד פעמית. הארגון משקיע זמן רב על הגשת הבקשה, אך במקרה של פסילה אין הסבר מפורט מספיק בעקבות מה נפסלה הבקשה ומדוע ארגונים אחרים זכו. מצב זה מונע למידה ושיפור לפעמים הבאות.
מנכ"לית האיגוד נפגשת עם נציגי הועדה
עם הצטברות פניות רבות לאיגוד העמותות בנוגע לוועדת תובענות: עמותות רבות סיפרו על התהליך הארוך הנצרך מהן בכל הגשה, שאלו על הקריטריונים ותמהו על צורת קבלת ההחלטות. בעקבות הצורך שעלה בשטח – התחלנו בביצוע תחקיר מעמיק: עברנו בדקדוק על קובץ התמיכות להגשת מכרזים, אספנו מידע ממספר רב של עמותות. התוודענו למאמץ הנדרש להגשת כל קול קורא, לצורת ההתנהלות שלהן עם הועדה, ולרגשות העולים בעקבות כך.
לאחר איסוף של מידע וריכוז שאלות מפתח חשובות – פנינו לקבוע פגישה עם הועדה. במטרה להציג נקודות עיקריות שעלו בחתך רוחב בשיחה עם מנהלי עמותות. לשאול שאלות בוערות, ולנסות ללמוד מהתשובות. באמצע ינואר נפגשה מיכל מנהיימר, מנכ"לית 'איגוד העמותות בישראל', עם נציגי ועדת תובענות, יעקב שינמן, שופט בדימוס ועורכת הדין ליאת שטארק.
וועדת התובענות מורכבת מאנשים הפועלים בה בהתנדבות. "חשבנו שניפגש לדון בוועדה פעמיים שלוש בשנה" אומר שינמן. "במציאות, אנחנו נפגשים פעמיים שלוש בחודש".
מדוע נצרכת התדירות הגבוהה הזו? הסיבה היא אופן הפעולה של התאמת קול הקורא לתחום בו עוסקת התביעה. הכסף עליו אחראים חברי הועדה הוא כסף ציבורי המגיע מתביעות ייצוגיות. הסכום שנכנס לקרן משמש כתקציב לביצוע פרויקט חברתי בתחום, על מנת 'לתקן את הנזק' לו גרמו הנתבעים.
לדוגמה, בתביעה ייצוגית נגד חברת הוט תקשורת בע"מ המספקת שירותי אינטרנט, יועד סכום התביעה לפרוייקט בנושא העלאת מודעות להגנת הפרטיות ברשת בקרב בני נוער.
לפי דבריו של שינמן – בכל קול קורא שיוצא – חברי הועדה יושבים עם עורכי הדין שהתעסקו בתיק התביעה הנוכחי, ומתאימים קולות קוראים לתחום בו עוסק תיק התביעה. לאחר התאמת פרוייקט לתחום, יועצים משפטיים כותבים את הקול קורא, ורק אז מפרסמים אותו לציבור.
אפילה אופפת את תהליך בחירת הזוכים
במהלך הפגישה העלינו הצעה למתווה לדיוק הקריטריונים שיאפשר לעמותות שאינן מתאימות לחסוך לעצמן את הטרחה בהגשה – אותה אין להן סיכוי לעבור. נציגי הועדה הציגו זווית ראיה מנוגדת, בה הקולות הקוראים פתוחים לכולם, וההצעה הטובה ביותר בעיני נציגי הועדה – זוכה.
כיום, שיח פתוח ותקשורת ישירה עם העמותות אינם קיימים. פעמים בודדות הוועדה עורכת סיורים במקום או ביקור בעמותה. תמיד – אחרי קבלת התמיכה, במטרה לבדוק אם הזוכה במכרז ביצע את הנדרש.
העמותות מבקשות נגישות לוועדה, שיח ישיר ובניית מתודה משותפת. אנחנו בוחנים מולם אפשרות של נגישות ושקיפות. האם אפשרי שהועדה תעבוד בשיתוף פעולה עם העמותות, במטרה לקדם אינטרסים חברתיים?
מהפגישה עם וועדת תובענות אנחנו יוצאים עם הבטחה לכנס שיתקיים במהלך השנה. יגיע עורך דין מהצוות שמעביר את הכספים מתיקי התביעות לקרן. הוא ינהל שיח עם מנהלי העמותות ויעזור לגשר על הפער בהבנת תהליך ההגשה והאישור של הקולות קוראים.
מנהלי עמותות המעוניינים להשתתף בכנס וועדת התובענות, מוזמנים ליצור קשר במייל: office@igud-ngo.org.il ולעקוב אחר העדכונים.
לרישום לניוזלטר לקבלת עדכונים, הטבות ומידע חיוני לעמותות, הירשמו כאן:
