מיכל מנהיימר:
ממשלות הן גוף ביורוקרטי עצום, שעובד לאט ומתכנן תוכניות לשנים קדימה. עמותות, לעומת זאת, הן כמו רובוטריקים. היברידיות, משנות צורה. מתאימות את עצמן לתנאי השטח.
היכולת להרגיש את הצורך שעולה מהשטח, לזהות את הבעיה הספציפית ולתפור פתרון מותאם לאוכלוסייה המקומית – זה כוח העל של העמותות.
קחו כדוגמה את עמותת יסמין שנוסדה ב1990 במטרה לקדם נשים ערביות מאוכלוסיות מוחלשות. לאורך השנים זיהתה כיראם מנכ"לית צורך העולה מן השטח: לא רק נשים ערביות אלא גם יהודיות. לא רק אוכלוסיות מוחלשות, גם מעמד הביניים ובעלות עסקים קטנים. היא הקימה צוות של יועצים, פיתחה מתודות חדשות והכשירה צוות יועצות. כיום הן מקדמות נשים יהודיות וערביות לתפקידי מפתח ודירקטוריון, המטרה להשפיע הלאה.
העמותה שינתה צורה בהתאם למציאות הנוכחית ופידבקים מהחברה בה היא פועלת, במקביל חיזוק המטרה לשמה היא נוסדה. תהליך כזה כמעט אינו אפשרי כשמדובר בגוף ממשלתי ענק.
שלא תטעו, ממשלות מקדמות פרויקטים גדולים וחשובים! אך ההתאמה למה שקורה בשטח – בלתי ניתנת לביצוע כשמדובר על תוכניות רוחב המופעלות לאורך שנים. כך קורה שאנשים בקהילות שונות ובסטטוסים מגוונים מקבלים את אותה תמיכה ממשלתית, שלפעמים אינה מותאמת לצרכיהם.
בעבודתי באיגוד העמותות בישראל אני רואה שליחות חברתית: שיתופי פעולה של משרדי ממשלה עם עמותות היא הדרך להוביל שינוי חברתי עמוק ואמיתי.
לקבלת ניוזלטר שבועי עם עדכונים, הטבות ומידע חיוני לעמותות, הירשמו כאן:
