יום לאחר אישור החוק לביטול עילת הסבירות בשעת בוקר מוקדמת, לאחר שהכנסת שקקה חיים עד שעות הלילה המאוחרות, הונחה על שולחן הממשלה הצעת החוק של ח"כ משה רוט מיהדות התורה בגיבוי כל חברי הסיעה "חוק יסוד לומדי התורה".
עיתוי אומלל זה גדע את ההצעה עוד בטרם החלה, עד השעה 12 בצהריים הובהר כי הצעת החוק הפרטית לא תעבור אפילו לא את המשוכה הראשונה של דיון מוקדם.
חוקים נוספים הוגשו באותו יום בבליל רב:
- ח"כ אושר שקלים (הליכוד) הגיש שלשום הצעת חוק שתאפשר מינויים לחברות הממשלתיות של חברי מרכז מפלגה, לפי הצעתו, גם חברים בכל מוסד פנים מפלגתי יוכלו להיבחר כדירקטוריונים בחברות הממשלתיות "מבלי שחברותם במוסד המפלגתי תהיה להם לרועץ".
- ח"כ אביחי בוארון הניח הצעת חוק לביטול הוועדה למינויי בכירים, והחלפתה בוועדה פוליטית שבה בוועדה למינוי בכירים יכהנו ראש האופוזיציה ויושבי ראש של ועדות הכנסת, מבין ששת החברים המוצעים בוועדה ארבעה הם מקרב חברי הקואליציה, כלומר, לקואליציה יהיה רוב אוטומטי לבחירת הרמטכ"ל, הנגיד ותפקידים נוספים.
- ח"כ עו"ד חנוך מילביצקי (הליכוד) הגיש הצעת חוק שתקנה לשר המשפטים את הסמכות לקבוע את גובה דמי החבר שישלמו חברי לשכת עורכי הדין. כמו כן הגיש הצעת חוק שמטילה צינון של 5 שנים בטרם מינוים של שופטים לתפקידי יועמ"ש ופרקליט המדינה.
- ח"כ אריאל קלנר (הליכוד) הצעת חוק שלפיה הדו"ח הכספי השנתי של תאגיד השידור הציבורי יועבר לדיון בוועדת הכלכלה.
- ח"כ צבי סוכות (הציונות הדתית) מבקש לקבוע שאישור מעצר מינהלי יחייב אישור של הקבינט המדיני ביטחוני.
- ח"כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית) הציע לאפשר מינויים של שלושה סגני שר במשרד רה"מ במקום שניים הנהוגים כיום.
מה הייתה התבהלה הגדולה לחקיקה, ואיך זה קשור אלינו לעמותות?
הסיבה שבגינה הזדרזו חברי הכנסת להציעה את החוקים ביום האחרון לפני היציאה לפגרה הוא בגלל שלבי החקיקה המחייבים כל הצעת חוק.
קידום הצעות חוק במליאה נעשה בכמה שלבים, המכונים "קריאות", ובכל קריאה הצעת החוק נדחית או מתקבלת בהצבעת חברי הכנסת במליאה. בין הקריאות במליאה מתקיימים דיונים בוועדות הכנסת, והן מכינות את ההצעה לשלבי החקיקה הבאים. לאחר הקריאה השלישית הצעת החוק מתפרסמת ב"
רשומות" הופכת לחוק של מדינת ישראל
.
כל הצעת חוק פרטית מחויבת בדיון מוקדם "קריאה טרומית" והחוק מחייב כי הדיון המוקדם לא יתקיים לפני שחלפו 45 ימים לפחות, מאז הונחה הצעת החוק על שולחן הכנסת, ימי הפגרה נכנסים במניין הימים המחויבים. נוסח הצעות החוק הפרטיות המונחות על שולחן הכנסת מתפרסם ב
מאגר החקיקה הלאומי.
שטף ההצעות היה כדי שבסיום הפגרה, ל' בתשרי תשפ"ד, 15 באוקטובר 2023, יוכלו כבר לדון בהצעותיהם. אם החליטה המליאה להסיר את הצעת החוק מסדר-היום, לא תועלה לדיון מוקדם במשך שישה חודשים הצעת חוק זהה או דומה בעיקרה; אם החליטה הכנסת לקבלה, היא תועבר לוועדה מוועדות הכנסת להכנתה לקריאה הראשונה.
מה אנחנו, כמגזר שלישי, למדים מכאן –
אם ברצונכם להשפיע על מדיניות הממשלה, אם רתמתם חבר כנסת לרעיון החברתי שלכם והוא מוכן להגיש הצעת חוק שתשקף את הרעיון, דעו כי העיתוי הוא קריטי.
הכירו את שלבי החקיקה, אל תסתמכו על הח"כ בלבד. קחו בחשבון שבעקבות החוק הנורווגי ח"כ שנהיה שר או סגן שר לא יכול יותר לקדם חוקים בכנסת.
עברו על
מאגר החקיקה הלאומי, בדקו מהן הצעות החוק שכל ח"כ הגיש, ראו מה מעניין אותו ולאיזה נושאים הוא מתחבר.
והעיקר – ואל תשכחו: עיתוי הוא הכל.
